אתמול בצהריים נערכה הלוויתו של רס"ם ישי נתנאל גרינבאום הי"ד מלוד

אתמול נפטר מפצעיו רס"ם ישי גרינבאום הי"ד, בן ה-38 מלוד, לאחר שנפצע באורח קשה בדרום לבנון לפני כשבועיים ולאחר מאבק ממושך על חייו בבית החולים. ההלוויה התקיימה בצהרים. המשפחה תרמה את אבריו ואף במותו הוא הציל חיים.

פורסם בתאריך: 21/10/2024 14:00 מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

בתמונה: ראש העיר לוד יאיר רביבו מספיד את ישי גרינבאום.

אתמול נפטר מפצעיו רס"ם נתנאל ישי גרינבאום הי"ד, בן ה-38 מלוד, לאחר שנפצע באורח קשה בדרום לבנון לפני כשבועיים ולאחר מאבק ממושך על חייו בבית החולים. המשפחה תרמה את אבריו ובמותו הוא הוסיף והציל חיים. ההלוויה נערכה בשעות הצהרים וראש העיר לוד, יאיר רביבו שהשתתף בהלוויה, נשא דברים וספד אותו.

בתמונה: הגיבור ישי גרינברג הי"ד. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים.

הספד לישי נתנאל גרינבאום הי"ד, חוה"מ סוכות התשפ"ה מאת ראש העיר לוד - יאיר רביבו נ"י:

"הרעיה הדס, הילדים, ההורים והאחים,
העיר לוד ועם ישראל מבכים היום את לכתו של אבא מסור ובעל אוהב, תושב העיר ועובד העירייה ומעל הכל גיבור ישראל, שנפל בעוז על הגנת המולדת.

עם ישראל וכל תושבי העיר לוד התפללו וקרעו שערי שמיים ב-10 הימים בהם היית בין שמיים וארץ, כמו שמופיע בתהילים, "סכותה לראשי ביום נשק". ביום בו נושקים שמיים וארץ, שזהו חג הסוכות בו הרקיע וסכך-הסוכה נושקים זה לזה, ובחג הסוכות בורא עולם נשק לך ואסף אותך אליו.

ישי הצטרף לעירייה לפני 9 שנים כעובד סוציאלי הממונה על הקשר עם המשטרה וכיהן כראש צוות בכיר הממונה על אלימות במשפחה.
המקצועיות שלו לצד המסירות שלו היו שם דבר.
בפרט נודע ברגישותו לנשים מאויימות, שנתנו בו מבטחן להגן עליהן, לא משנה מוצאן ודתן.
בכל רגע פנוי בימי המילואים הרבים, אחרי השיחה למשפחה, הוא התקשר למטופלים שהשאיר מאחור והמשיך את הטיפול בהם מהחזית.

צוות "בשורה מרה" בעירייה, שמודיע למשפחות על האסון שפקד אותם, ושהיית חלק ממנו, יחסר אותך מאוד, והלוואי ולא תהיה לו עבודה יותר.

כך למשל זכורות לי מאוד השעות מחוץ לבית של אורן מאיר בן יפתח הי"ד שנרצח בפיגוע באלעד. כמה רגישות גילית ואיך חיבקת את המשפחה שמצד אחד השמועה כבר הגיעה לאוזניהם, אך מאידך היה צריך להמתין להודעה הרשמית.

אחרי הסבב הראשון הוא כתב בין היתר פוסט מיוחד שאותו אנו נתלה בכניסה לאגף לשילוב חברתי. וכך רשמת, בין היתר:
"150 יום במילואים בהם הייתי סמל מחלקה וגם עובד סוציאלי.
כסמל, שאלתי איזה ציוד נרטב בלילה גשום.
כעו"ס, עברתי בין החיילים להציע שמיכה ולהדגיש שכל חבר בודק את חברו.
כסמל, הובלתי את המחלקה לפעילות חוצה גדר בלבנון.
כעו"ס, החיילים סמכו עליי שניתן ליפנות אליי בשעת משבר.

התקופה נגמרה, המלחמה לא. המילואים השאירו בי מחשבות על מקומם היום של שני החלקים אצלי.

בחזרה לשגרה, סיימתי את תפקידי כסמל מחלקה. בינתיים, נראה שכל המדינה צריכה קצת יותר מהתפקיד של העו"ס, חיזוק הכוחות, וטיפול בטראומה."

שמך הראשון הוא ישי - יחד שבטי ישראל.
בשמחת תורה נקרא "בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל"
נאספת אל אבותיך בחג בו אנו מצווים ליטול את 4 המינים, המסמלים את השונות בעם, ואת המצווה לקרוא לאחדות עם ישראל, תמיד ובכל מצב.

שמך השני נתנאל, כולך נתינה. כרטיס אדי עליו חתמת לא הפתיע אותנו כלל. כולך היית לב, ועכשיו
הלב שלך ממשיך לפעום אצל אדם אחר.

כשבישרו לנו אמש על לכתך, נערכה אזכרת השנה לגיבור נוסף של העיר לוד נוה לקס הי"ד, וכאן מאחוריי נטמן בשבוע שעבר תושב גיבור נוסף שלנו אורי בורנשטיין, עליכם אומרת הגמרא - הרוגי לוד אף בריה לא יכולה לעמוד במחיצתן.

אני בטוח שכעובד סוציאלי תמשיך ללוות, לחבק ולעודד גם שם בשמיים את יותר מ-1650 הגיבורים והגיבורות, שמסרו נפשם על קידוש השם מאז שמחת תורה.

ישי היקר והאהוב, מורשתך לא תישכח והיא תונצח בעיר לוד ובעירייה, למען יידעו כולם איזה עובד ותושב גיבור ואנושי היית.

הגאון מוילנה שהערב יום אזכרתו אמר שהמצווה הכי קשה בתורה היא "ושמחת בחגך" שנאמרה על חג סוכות.
השנה קשה יותר מתמיד לשמוח, אבל ישי וכל החללים הגיבורים היו רוצים שנשמח בעמנו ובמדינתנו ובע"ה שנזכה לניצחון גדול על אויבינו ולהחזרת חטופינו.

תהא נשמתו של ישי נתנאל בן טובה שרה צרורה בצרור החיים. אמן!"