עצרת מרגשת ליום השואה והגבורה בלוד

עצרת ליום השואה והגבורה התקיימה בהיכל התרבות בלוד בה נשא נאום מרגש ראש עיריית לוד - מר יאיר רביבו, אשר בה חידד כי "השואה מהווה אזהרת נצח חמורה מפני עצימת עיניים אל מול כל ביטוי של אנטישמיות ושנאת יהודים, והיא שחידדה בנו את ההבנה שיש לנו את היכולת לקחת את גורלנו בידינו ולא לחכות לחסדים של אחרים. יש לנו מדינה דמוקרטית שוחרת שלום היודעת להתגונן כראוי, יש לנו צבא מעולה ועם נפלא".

פורסם בתאריך: 07/05/2024 09:30    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

---

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

בתמונה: רביבו נושא דברים בעצרת ליום השואה והגבורה בהיכל התרבות בלוד

להלן הדברים שנשא ראש עיריית לוד, יאיר רביבו בנאומו בעצרת המרגשת ליום השואה והגבורה שנערכה בהיכל התרבות בלוד:

"ניצולי שואה ובני המשפחות,
סגני ראש העיר, חברי מועצה,
תלמידים ובני הנוער,
תושבים יקרים,

יחד עם מיליוני בני העם היהודי בארץ וברחֲבי העולם, אנו ניצבים כאן הערב, בדממה כואבת, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ומתייחדים היום עם זכרם של קורבנות השואה ועם סִבלם של ניצולי השואה.

בערב הזה אנחנו לא לבד. בליבנו חיים שישה מיליון מבני עמנו. לנגד עיננו חולפות תמונות הזוועה של השואה האיומה, שהמיטו עלינו הנאצים הארורים. במהלך ארבע וחצי שנים נרצחו שישה מיליון יהודים ברחבי אירופה, בהם מיליון וחצי ילדים, השם יקום דמם. מסע הרצח הטוטלי הביא לחורבן גמור על אלפי קהילות יהודיות, בשטחי הכיבוש הגרמני ברחבי אירופה וצפון אפריקה, רבות מהן נמחו כליל.

השואה, שאירעה לפני יותר משמונים שנה, מורגשת היטב בלבנו, בעצמותינו, בקרבנו, ובמיוחד בעת הזו, בצל המלחמה המדממת, שאנו חווים מאז השבעה באוקטובר, בוקר חג שמחת תורה, ושמזכירה לכולנו מראות וסיפורים עליהם גדלנו מימות השואה.

"אני סבתא ניצולת שואה, לא יכולה לתפוס את זה שהשואה חזרה אלינו שוב - ובעוצמה חזקה", כך שיתפה  בלה חיים, סבתו של יותם חיים ז"ל, שנחטף ונהרג בעזה. "נולדתי ב-1938 בפולין", סיפרה. "אחרי המלחמה חזרנו לפולין, וצעקו לנו 'חבל שהיטלר לא גמר אתכם'. תמיד בחרתי בחיים. האמנתי שהשואה לא תחזור".

אנו מסוגלים לשמוע עד היום את זעקות השבר של בני עמנו בשואה, שהוצאו להורג במוג לב חסר רחמים וללא הבחנה, שהוכו עד זוב דם, שמתו ברעב ונפלו שבורים ורצוצים על הקרקע, שהובלו ברכבות-משא כצאן לטבח אל עתיד לא נודע, ואשר מותם הטראגי – הוא זה שציווה לנו למעשה את הקמת המדינה.  

סיפורים רבים עוברים מדור לדור, מאב לבן, מסב לנכד וממשפחה למשפחה, כדי לזכור את העבר, לכאוב את ההווה, ולחלום את העתיד. אלו סיפורים על הניצולים מהתופת והאש, על קורבנות הזוועה, ועל הגבורה היהודית העילאית של צעירים עזי נפש, מעטים מול רבים, שהניפו את נס המרד במחנות המוות ובגטאות, ונלחמו בחירוף נפש בצורר הנאצי.

קהל יקר ונכבד,

בליל הסדר, חג הפסח תשפ"ד – חג החירות שזה עתה חגגנו, קראנו יחדיו בהגדה את המשנה: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". האמונה והביטחון בהשם יתברך, הם אלו שעמדו לנו לאורך כל ההיסטוריה, ועומדים גם היום. אנו יודעים כי שנאת ישראל לא כלתה מהעולם. גם היום, הולכים ומתרבים הקולות המאיימים של אנטישמיות. הצמרת הפָנָאטִית של איראן הקוראת להשמדת עם ישראל, היא סכנה לעולם כולו. לא רק איום על ישראל. היא סכנה אמיתית לגורל האנושות.

כאן בישראל - מדינת העם היהודי, עלינו להמשיך לעמוד יחד, כחומה בצורה ואיתנה, במיוחד בתקופה קשה ומאתגרת זו, בשבעת חודשי מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה עלינו.

אני עומד כאן בפניכם נשנק, מחשבותיי מתרוצצות, ובלב נרגש מתקשה לומר את המילים שיביאו נחמה.

השנה חווינו טרגדיה מטלטלת ביום שבת - חג שמחת תורה כאשר כ-1,200 אזרחים ואזרחיות, ובכללם תינוקות, ילדים וקשישים, צעירים וצעירות, חיילים וחיילות, עברו מעשי התעללות ונרצחו באכזריות בלתי נתפסת ע"י מחבלי ארגון הטרור חמאס.

מאורעות השבעה באוקטובר הציפו אצל רבים משורדי השואה זיכרונות ישנים - כפי שהעידה גם ניצולת השואה צילי ונקרט, סבתו של עומר ונקרט, שנחטף לעזה ממסיבת הטבע ברעים שאמרה: "זו השואה השנייה שלי" .

חווינו את האכזריות והרוע של אויבנו, את האלימות הברוטאלית, חוסר האונים, היעדר המגן בתחילת הטבח הרצחני, את שנאת העם היהודי, ואת הכורח לעזוב את הבית במהרה ולעבור למקום אחר, לזמן לא ידוע.

השואה באירופה היא ייחודית לא רק בהקשר של העם היהודי, אלא בהקשר של ההיסטוריה האנושית בעולם כולו.

וגם ברגעים אלו, בעוד אנו מדברים על זוועות השואה כהיסטוריה, נמצאים 132 אזרחי ישראל שבויים וחטופים בידיהם של חיות הטרף במנהרות התופת במעמקי האדמה ברצועת עזה.

מעל 600 נופלים, ממיטב לוחמינו, מסרו את נפשם מאז פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' העקובה מדם, אריות שלחמו באומץ למען ביטחוננו, מלח-הארץ, שבגבורה מפעימה נאבקו להציל ולשמור על הגנת ארצנו. צה"ל על כל חיילותיו נלחם בעוז, ולא נאפשר לאויבינו לעולם, לפגוע בנו.

ראינו את הגיבורות והגיבורים האלה, ראינו את "הגבורה הישראלית", שהיא המורשת של ארץ ישראל לבניה ובנותיה. אחים אנחנו, רק באחדות ובאהבת חינם, בעזרת השם, ננצח!!!

נזכור את גיבורינו הי"ד, נתפלל לבריאות הפצועים ולשלום חיילי צה"ל וכל כוחות הביטחון, ונבטיח לעצמנו כי לא ננוח ולא נשקוט עד שכל החטופים יחזרו בריאים בגופם ובנפשם לחיק משפחתם.

תושבים נכבדים!

השואה מהווה אזהרת נצח חמורה מפני עצימת עיניים אל מול כל ביטוי של אנטישמיות ושנאת יהודים, והיא שחידדה בנו את ההבנה שיש לנו את היכולת לקחת את גורלנו בידינו. יש לנו מדינה דמוקרטית שוחרת שלום היודעת להתגונן כראוי, יש לנו צבא מעולה ועם נפלא.

כאן בעיר לוד, מתגוררים למעלה מ-4000 ניצולי שואה הנושאים בלבם את צלקות האימה. הם הגיעו לארץ-ישראל בתעצומות נפש ובכוח הרצון של העם היהודי, הקימו כאן את ביתם, ותרמו לבניין המדינה, לביטחונה, לכלכלתה ולתרבותה, עלינו לכבד אותם ולדאוג לרווחתם, לזכור ולהזכיר כי השואה הותירה בעם היהודי פצעים שלא יגלידו לעולם. כך יהיה לעולם ועד.

ועם זאת, חשוב שנזכור את שלוש המילים הבודדות, אשר מעניקות כוחות לכל אחד מאתנו – "עם ישראל חי"!!!

יהי זכרם, של ששת המיליונים חקוק על לבנו לעד.

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים, אמן!"