ברוך רגב ז"ל - החיוך שנדם

ביום שישי אחרי קידוש של שבת, ליבו של ברוך, אחיו האהוב של בני רגב , נדם בשנתו. ברוך ז"ל, בן אסתר ואפרים ז"ל, הלך לעולמו והוא רק בן 74. אשתו הראשונה אהובה ז"ל נפטרה מהמחלה הארורה בשנת 2003. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה, קורין שתבדל"א, ילדיו אפי רינת, אמיר ושירן. וכמו צדיקים שנפטרים בערב שבת, הוא זכה לראות נכדים ונינים צדיקים ושומרי תורה ומצוות. כולנו ננצור בליבנו את חיוכו הנצחי. כמו שאמר רב העיר, שלום עליכם ומלאכי השרת וחיוך, ומחזיק את היד של אמיר ונפרד, זה מות נשיקה של צדיק.

פורסם בתאריך: 18/04/2024 15:00    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

---

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

בתמונה: ברוך רגב. החיוך שנדם

הספדו של ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו שיבדל"א

"אמיר, אפי, רינת, שירן, האח בני, הרעיה קורין וכל משפחת רגב,

אנחנו נפרדים היום מאחת הדמויות האהובות, החביבות והמיוחדות של העיר לוד שלנו.

אתמול, כשיצאה השבת, הרגשתי שאנחנו נמצאים בסרט שאנחנו לא מצליחים להשתחרר ממנו, ואנחנו עדיין שואלים: האם אנחנו נמצאים בחלום לאומי וחלום מקומי? האם באמת ניסו להשמיד את מדינת היהודים ובורא עולם סימא את עיניהם? האם זה נכון שצמד המילים "ברוך איננו", זה נכון? זה קרה בכלל? זה איזשהו חלום שאנחנו בעיר לוד, כולם, מנסים להתעורר מהחלום הרע הזה. איך יכול להיות? ברוך...? דווקא ברוך...?

דיברתי עם אפי והתחוור לי הביטוי: מות נשיקה של צדיק. בד"כ אומרים, הלך לישון ולא קם. אתה לא יודע מה קרה בלילה. אבל אחרי קידוש, כמו שאמר רב העיר, שלום עליכם ומלאכי השרת וחיוך, ומחזיק את היד של אמיר ונפרד, זה מות נשיקה של צדיק. זה מות נשיקה של צדיק.

ברוך, אחי היקר, מעבר לכל היית לי כאח, כחבר. כל בוקר, לפני כניסה לתפילת שחרית ואחרי תפילת שחרית, שאתה יושב עם ויקטור הנהג, תמיד, ניגש אליי, נותן לי אנרגיות לכל היום. "תשמור על הסכרת", אמרת לי, "תשמור על הסכרת! הסכרת היא אוייב רע. הסכרת היא מחלה שקטה אך היא עושה את כל הבעיות". כל הזמן היית שואל אותי: "איך הסכרת היום? אתה רגוע? אל תתעצבן, אל תתעצבן, תשמור על עצמך". כל הזמן דואג לי, כל הזמן דורש לשלומי ובכלל, ברוך דאג לכולם חוץ מעצמו. כל הזמן דואג.

אני זוכר שכל העסקים שפתח הוא היה מפסיד. אמרתי לו אתה יודע למה? בן אדם מזמין מנה אתה נותן לו שלוש. בן אדם מזמין כמות של דבר אחד אתה נותן לו פי כמה. היה אומר: "העיקר שיהיו מרוצים". זה לא כלכלי מה שאתה עושה אמרתי לו, "העיקר שיהיו שבעי רצון ויחייכו" אמר כשחיוך נסוך על פניו כהרגלו. כל כך אהב את האנשים, העיקר שכולם יהיו מרוצים, "אני אסתדר, אני אשלם את החובות". זה ברוך, זה ברוך שלנו.

הבניין בגני יער. אנשים היו שואלים אותי, תגיד זה הבניין שלו? כל הזמן הוא מתעניין, שאף עסק לא יהיה סגור, שלמעלה ישכירו, שהחנויות ילך להם. נכנס חנות חנות, "מה אתם צריכים". אי אפשר להבין את האהבה והלב הענק של האדם הגדול הזה שמונח לפנינו.

ומעל הכל, כמו שאמר הרב, הוקיר רבנן. מחזיק ותומך בתלמידי חכמים. אני לא מכיר אדם שהוא חבר של החברים של הילדים כאילו הוא חבר שלהם. יצא איתם לאומן ולהילולות והוא מארח ומוציא ומוסיף שתייה. לא בכדי, כל מי שבא לפה בא לכבד גם את הילדים, אבל הוא גם חבר של ברוך. ככה זה. ברוך לא מותיר לך אלא להיות חבר שלו.

שלא לדבר על המתן בסתר. רק מהבוקר, כמה טלפונים קיבלתי. "אתה יודע כמה ברוך עוזר? אתה לא יודע כמה ברוך עזר. למשפחה הזאת ברוך עזר, לאיש הזה ברוך תומך".

יום חמישי היה יום מאושר מאוד במשפחת רגב. כמה ברוך חיכה וכמה משפחת רגב חיכתה שהאצטדיון יהיה על שמו של בני. כמה הוא היה מאושר, כמה היה לו קשה וכל מי שהגיע לאצטדיון שאל: איפה ברוך... איפה ברוך? ברוך יהיה בסדר, ברוך מאושר, ברוך מבסוט. ובכלל, בחודש האחרון, כאילו תכנן להיפרד מכולנו. היתה לנו את הברית של הנכד של אפי, היתה את החתונה של אודל, היה טקס האירוסין של הבן של אמיר והיה אירוע האצטדיון של בני. אמרת "אני שמח, כולם מרוצים, כולם מבסוטים. סבא שומר עלינו מלמעלה".

דוד המלך אומר: ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, בהם מה עשה האדם? ברוך, אתה כל כך הספקת, כל כך יצרת, הקמת משפחה לתפארת. איבדת את רעייתך האהובה אהובה. הקמת מחדש קן משפחתי איתן עם קורין היקרה, שתמכה בך ועזרה לך ואהבה אותך אהבת נפש.

כמה דאגת לילדים.

ברוך היקר, אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד. אני רוצה שכולנו ניקח את המורשת של ברוך: חיוך ואחדות. הוא תמיד רצה שיהיה שלום. אם יש סכסוך קטן הוא מייד דאג לסגור אותו. בואו ניקח על עצמנו את החיוך לכל אחד, הארת פנים, לאהוב ולרדוף שלום ולהשכין שלום בכל מחלוקת מייד, כי ברוך אהב ורדף שלום, גם אם המדובר באנשים שהוא לא מכיר. אהרון הכהן ממש.

ברוך היקר, אוהבים אותך, אתה תחסר לנו, איש אהוב ומיוחד. באופן אישי תחסר לי מאוד.

ממש ממש, אנחנו כבר מתגעגעים אליך.

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים."

לבו נדם. ברוך רגב ז"ל