יאיר רביבו בריאיון מקיף ראשון מאז תחילת המלחמה: מלחמת "חרבות ברזל" יצרה ברית דמים של אחדות מלאה
ראש העיר לוד: "המהומות שהתרחשו בלוד בחודש מאי 2021 גרמו לנו להיערך לתרחישי קיצון. למרות ההפתעה שנחתה על כל עם ישראל בבוקר שבת של שמחת תורה ה'תשפ"ד, נערכנו מהר מאוד ונתנו מענה מידי לכל בעיה שצצה בשטח. לראשונה מאז קום המדינה, יש בקרב הציבור הערבי בלוד הרגשה של הזדהות מוחלטת עם המדינה. פוגשים אותי תושבים מהמגזר ואומרים לי: 'אנחנו בשותפות גורל אתכם. אפשר לחיות כאן ביחד בשלום. יש לנו אויבים משותפים: החמאס, החיזבאללה ואיראן'." ריאיון מלא בעצב, אבל עם המון אופטימיות, וגם עם ניצוץ קטן של אור בקצה המנהרה
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
בתמונה: ראש עיריית לוד יאיר רביבו
מאת: אמרי יוגב
מה עדיין לא נאמר על בוקר יום שבת ההוא, שהיה אמור להיות יום חג, מהשמחים שבימות השנה. על ההפתעה הגדולה, שהייתה נחלת כל מערכות הביטחון והמדינה, על ההלם מעוצמת האכזריות של מפלצות האויב, על הטראומה והכאב של משפחות הנרצחים, החטופים והפצועים ועל מדינה שלמה שנכנסה להלם קרב ולשברון לב.
כשהמצב כל כך רע, עצוב וקשה, הרגש האנושי מחפש מקורות לנחמה, גם אם מדובר בנחמה פורתא. מצאנו לא מעט כאלה בריאיון שהעניק השבוע ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, לאחר שבפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה הנוראית, התפנה לשעה של ריאיון ארוך ומקיף, שמסכם את כל מה שקרה בעירו בחמשת החודשים האחרונים. בשורות הבאות, נביא לכם את עיקרי הדברים, במונולוג של ראש עיר שהמון אחריות מוטלת על כתפיו הרחבות, אבל גם של אדם שבור לב וכואב, עם המון עצמה, חזון ואופטימיות לקראת עתיד טוב יותר.
ראש העיר יאיר רביבו על רקע פיתוח שכונת נופי בן שמן
"כל משפחת רביבו המורחבת התרגשה לקראת יום שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד. עשינו את החג אצל ההורים, אסתר ויעקב שיחיו, יחד עם כל בני המשפחה. אבא היה חתן תורה, ועד השעה 6:30 בבוקר הכל היה נראה מושלם ושמח, כמו שאמורים להרגיש בחג שמחת תורה. ואז החלו האזעקות שבישרו על מטחי הטילים הבלתי פוסקים. תוך זמן קצר, הבנתי שמשהו חריג מאוד קורה, ונאלצתי להדליק את מכשיר הטלפון. תמונה אחת, שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי של כל עם ישראל, הכתה בי וגרמה לי להבין מה קורה: כשראיתי טנדר טויוטה לבן שועט ברחבי העיר שדרות, הבנתי שאנחנו באירוע שונה לחלוטין מכל מה שחווינו עד אז. נדמה לי שרוב אזרחי המדינה עדיין לא הבינו את מה שאני הבנתי. בכל פעם שיש לי קצת זמן, אני מסייר בערים בארץ ומנסה לראות בכל עיר דברים ורעיונות מיוחדים, שכדאי לאמץ ולהביאם ללוד. בביקורי האחרון בשדרות, ראיתי במרכז העיר 'משרביה' יפה שנחקקה בזיכרוני. באותו סרטון בו נראו מחבלי החמאס נוסעים ליד המשרביה, הבנתי שמדובר באירוע ביטחוני חמור, שמעולם לא חווינו אירוע דומה לו. הבנתי שבמרכז העיר שדרות נוסעים מחבלים שמבקשים לרצוח כמה שיותר יהודים. הבנתי שזה קורה כאן ועכשיו, ושמדובר בסרטון עכשווי ואותנטי לגמרי. עיבדתי את הנתונים בראשי, והבנתי שהנורא מכל קרה. מיד פתחנו את החמ"ל העירוני והוצאנו הוראה לפתוח את כל המקלטים בעיר.
"המשטרה הייתה ערוכה לכל תרחיש. כבר במהלך החג, הוצאנו הודעות לתושבים. נתנו מענה מידי לכל פנייה. אלו היו שעות בלתי נשכחות, ימים קשים מאוד. הורים מודאגים, שילדיהם היו במסיבה ביער רעים, התקשרו, והחמ"ל נתן מענה לכולם. לצערנו, היו מספר תושבים שנרצחו במסיבה, לצד רבים אחרים שניצלו בדרך נס"
זה המקום להזכיר, שבאירועי מבצע 'שומר החומות', לקח לכוחות המשטרה המון זמן להגיע לעיר, מה שעלה לנו בדמים. מאז למדנו והפקנו לקחים. אני רוצה לפרגן למשטרה שתפקדה באופן יוצא מהכלל: בתוך דקות ספורות התייצב אצלי מפקד המחוז, ולאחר הערכת מצב קצרה הבנו שאנחנו באירוע אחר לגמרי ממה שהכרנו עד אז. כוחות משטרה נפרסו מיד בכל רחבי העיר. המשטרה הייתה ערוכה לכל תרחיש. כבר במהלך החג, הוצאנו הודעות לתושבים. נתנו מענה מידי לכל פנייה. אלו היו שעות בלתי נשכחות, ימים קשים מאוד. הורים מודאגים, שילדיהם היו במסיבה ביער רעים, התקשרו, והחמ"ל נתן מענה לכולם. לצערנו, היו מספר תושבים שנרצחו במסיבה, לצד רבים אחרים שניצלו בדרך נס.
בשעות הראשונות, שמענו על צעירים רבים שמגויסים בצו 8, כולל בעלי משפחות שהתייצבו ביחידותיהם, כדי להגן על המולדת. החל מאותו רגע ובמשך למעלה מ-120 ימים, אנחנו עם חמ"ל פתוח. הבנתי מהר שאי אפשר לסמוך רק על פוסטים ברשתות החברתיות ועל הודעות דובר. פתחתי 6 קבוצות וואטסאפ, שבכל אחת מהן 2000 תושבים. פרסמתי בקבוצות הכרזות מידיות, אשר כללו הוראות מפורטות לתושבים. רבים הודו לי על כך שזה הרגיע אותם, נתן להם הרבה מידע בזמן אמת והפריך שמועות שפשטו בעיר. הרגענו את הציבור והורדנו את מפלס החרדה והדאגה.
בתמונה: אוהבים את לוד, בית חם לכל תושביה
בתחילת האירוע קיבלנו דיווח מהמשטרה שמחבלים רכובים על אופנועים פרצו מחסומים ומתקדמים לעבר המרכז. הבנו שמשהו גדול ומחריד קורה, אבל רק לקראת הערב קלטנו את ממדי האסון. הבנו שזה האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. יצרנו קשר עם לה"ב 433, להנפקת די אן איי. אלו היו שעות דרמטיות. בשעות הראשונות נשמעו אזעקות רבות ברחבי העיר. אל העיר הגיע מיד נציג פיקוד העורף, סא"ל מיקי וינקלר. כל עובדי העירייה והמנהלים התייצבו ועבדו בשת"פ עם כוחות הביטחון, המשטרה וההצלה. אנחנו נותנים מענה שמעורר המון כבוד, ומגיע צל"ש לכולם.
בעקבות אירועי 2021, תרגלנו בשנתיים האחרונות הרבה סיטואציות של מקרי חירום, נפילות טילים, חדירת מחבלים ומצבי קיצון. עובדי העירייה יודעים להגיע מיד לכל מקום ולתת מענה במכלולים שונים: רווחה, חינוך, ביטחון וכד'. אנחנו העיר הראשונה בארץ שיש בה כיתות כוננות הערוכות ומוכנות להגנה. בעיר פועלים כ-100 לוחמי כיתות כוננות, הפרוסים בשכונות השונות. כולם מאומנים ומצוידים בכלי נשק. העירייה לא חיכתה לממשלה. זיוודנו אותם עם מדים, כוננות לנשק, מעילים, פנסים, כובעים ועוד. הודות לניהול הכספי הטוב בשנים האחרונות, העיר לוד נמצאת במצב פיננסי מצוין, ב"ה. פיניתי כעשרה מיליון ₪ לצרכי ביטחון, בלי להמתין לבירוקרטיה ולפרוצדורה. הקצנו חלק לטובת כיתות הכוננות, חלק לחמ"לים חברתיים וחלק נכבד למיגון. ניתן לומר שלוד היא אחת מהערים המוגנות ביותר בישראל. רכשנו כ-50 אמצעי מיגון של ממ"דים, ממ"מים ומיגוניות במרחב הציבורי, כדי שגם תושבי השכונות שאין בהן מקלטים ציבוריים יהיו בטוחים ומוגנים. דאגנו לכך שגם ילדי ומורי בתי הספר והגנים יהיו מוגנים. היינו העיר הראשונה בארץ שפתחה את כל מערכת החינוך שלה והחזירה אותה לסדרה, גם מבחינת צהרונים וגם מבחינת הסעות.
מערך התרבות אף הוא שב מהר מאוד לתפקד. חשבתי שזה חיוני לנשמה, ואחרי שבועיים כבר קיימנו אירועים והצגות. הכל ברוח הזמן ובעיתוי המתאים. כמו בתקופת הקורונה, כראש עיר, אתה מבין שבעתות חירום קשות, השלטון המרכזי טרוד בענייני אסטרטגיה, ניהול מלחמה וכדומה. ולכן אתה חייב להיכנס מתחת לאלונקה. בסופו של דבר, מי שנמצא בקשר ישיר עם התושבים הוא ראש העיר. כאשר יש בעיה לאחד מ-95 אלף תושבי העיר, הוא מתקשר לראש העיר. בימי שלום אני מוצף באלפי שיחות והודעות, קל וחומר שבימי מלחמה. תושבים רוצים שארגיע אותם, אפילו בשעות לילה מאוחרות. למעט כמה שעות שינה שחטפתי מדי יום, מצאתי את עצמי ברוב שעות היממה מטפל בבעיות של תושבים.
בעיר מעורבת, הבעיות והאתגרים אף מקבלים משנה תוקף. לצערי, למרות המלחמה, היריות במגזר הערבי לא פסקו. בכל אירוע ירי, אנו מחויבים לוודא בזמן הקצר ביותר, אם מדובר בירי על רקע פלילי, או שמא מדובר בירי של מחבלים שמנסים לרצוח חפים מפשע. אתה צריך כל הזמן לתמרן ולהרגיע. אני מרגיש חובה לפרגן לחברה הערבית, ששמרה על סולידריות יוצאת מהכלל. זה הפתיע רבים, אבל לא אותי. החברה הערבית בכללותה מורכבת מאזרחים טובים ושומרי חוק, שמשוועים לחיות בשיתוף, בדו-קיום ובשלווה. יש לנו הרבה תושבים מהמגזר שאיבדו קרובי משפחה. לא רבים יודעים, אבל יש גם חיילים מוסלמים ונוצרים שנלחמים בחזית.
בתמונה: יאיר רביבו השקעה בחינוך מהגיל הרך
המלחמה הזאת יצרה ברית דמים עם אחינו הערבים. לראשונה מאז קום המדינה, יש הרגשה של הזדהות מוחלטת עם המדינה. פוגשים אותי תושבים ערבים שאומרים לי: 'אנחנו לא חמאס. יש לנו שותפות גורל עם אחינו היהודים'. המלחמה הזאת גרמה לכך שאנשים מבינים שאפשר וחייבים לחיות כאן ביחד. כי כל האלטרנטיבות האחרות רעות, להם וגם לנו. אומרים לי תושבים מהמגזר: 'יש לנו אויבים משותפים – החמאס, החיזבאללה ואיראן'. כל מי שחי בישראל, אוהב את המדינה וחש סולידריות, צריך לחבק ולאמץ אותו לחיקנו. כי כולנו בסירה אחת!
העיר לוד ססגונית ורב גונית. לא היה אירוע אחד שהתרחש בארץ, שלא נגע לעיר. כבר בימים הראשונים של המלחמה איבדנו שלושה לוחמים עזי נפש, מטובי בנינו: רון שמר הי"ד, אברהם נריה הכהן הי"ד וניסים לוי הי"ד. בהמשך נפלו גם רומן גנדל הי"ד, שנלחם ביישובי העוטף, וסגן נוה אלעזר לקס הי"ד. את נוה הכרתי באופן אישי. הוא למד מכיתה א' עם בני יעקב שיבדל"א. הלב התפקע מכאב וצער כאשר הגיעה הבשורה המרה על מותו. המוות לא פסח על אף משפחה בעיר ובארץ.
כשהממשלה עסוקה באין ספור בעיות וחזיתות, תפקידה של העירייה ללוות את משפחות הנופלים ולבקר את הפצועים. לעטוף את כולם באהבה ולצפות לימים טובים יותר. פתחנו חמ"לים חברתיים גם בחברה היהודית וגם בערבית. סייענו בחלוקת מוצרי מזון ויזמנו פעילויות לילדים. השתדלנו לגעת בכל דבר שאפשר ולעזור כמיטב יכולתנו. אני מאמין שבקצה המנהרה כבר רואים את אור האחדות, השלום והאחווה. כולנו צריכים לשאוף להגיע לשם, כי אין לנו ארץ אחרת!".
תגובות
