
סיפורלשבת מאת הרב יעקב גלויברמן "חג החנוכה" פרשת השבוע: וַיֵּשֶׁב כניסת השבת: 16:14 יצאת השבת:17:16
כולנו מכירים את שיר הילדים: "בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ, בְּיָדֵנוּ אוֹר וְאֵשׁ. כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן, וְכֻלָּנוּ אוֹר אֵיתָן".
כולנו מכירים את שיר הילדים: "בָּאנוּ חֹשֶׁךְ לְגָרֵשׁ, בְּיָדֵנוּ אוֹר וְאֵשׁ. כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן, וְכֻלָּנוּ אוֹר אֵיתָן".
סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "וישלח".(כניסה-16:14)(יציאה:17:15).
פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ 'וַיֵּצֵא' י"א כִּסְלֵו תשפ"ד 24.11.2023 בְּפָרָשַׁת 'וַיֵּצֵא' מְסֻפָּר אוֹדוֹת יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע בְּמִצְווֹת אִמּוֹ רִבְקָה. בְּדַרְכּוֹ, בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת, נִרְדַּם וְחָלַם חֲלוֹם: "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה". הַמִּלָּה סֻלָּם בַּתּוֹרָה כְּתוּבָה בִּכְתִיב חָסֵר (בְּלִי הָאוֹת ו') גַּם הַמִּלָּה סִינַי הִיא בְּגִימַטְרִיָּה 130. לְעֻמַּת זֹאת אִם הַמִּלָּה סֻלָּם בִּכְתִיב מָלֵא הִיא בְּגִימַטְרִיָּה כְּמוֹ הַמִּלָּה עֹנִי – 136. כָּל זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ פֶּרֶק חָשׁוּב בַּיְּחָסִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אָדָם הַמַּרְבֶּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וְנוֹתֵן צְדָקָה – זוֹכֶה לְסֻלָּם שֶׁמַּגִּיעִים בּוֹ לְסִינַי. אֲבָל מִי שֶׁדּוֹאֵג רַק לְכִיסוֹ הַפְּרָטִי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה מָלֵא וְאֵינוֹ נוֹתֵן מָמוֹנוֹ לַעֲנִיִּים – סוֹפוֹ לְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם אֶת רְכוּשׁוֹ וּלְהַגִּיעַ לְעֹנִי.
פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ 'תּוֹלְדוֹת' - ד' כִּסְלֵו תשפ"ד 17.11.2023 יֵשׁ אַהֲבָה וְיֵשׁ אַהֲבָה – בְּפָרָשָׁתֵנוּ כָּתוּב: " וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב". אַהֲבָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ לְעֵשָׂו הָיְתָה אַהֲבָה הַתְּלוּיָה שֶׁבַּדָּבָר – כִּי צַיִד בְּפִיו, לֹא כֵן אַהֲבָתָהּ שֶׁל רִבְקָה אִמֵּנוּ כְּלַפֵּי יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁאַהֲבַת רִבְקָה כְּלַפֵּי יַעֲקֹב כְּפִי שֶׁמְּתֹאֶרֶת בַּפָּרָשָׁה בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה – "וְרִבְקָה אוֹהֶבֶת", כְּלוֹמַר – אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה, אֵינֶנָּה אַהֲבָה זְמַנִּית וְחוֹלֶפֶת, אֶלָּא אַהֲבָה קְבוּעָה וְנִצְחִית, כָּךְ שֶׁתָּמִיד רִבְקָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב.
פָּרָשַׁת 'חַיֵּי שָׂרָה' נִפְתַּחַת בַּפָּסוּק: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". רָשִׁ"י מַסְבִּיר עַל הַמִּלִּים הַלָּלוּ: "שֶׁכָּל הַשָּׁנִים שֶׁל שָׂרָה הָיוּ שָׁוִים לְטוֹבָה". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי רֹב שְׁנוֹתֶיהָ שֶׁל שָׂרָה הָיוּ בְּצַעַר. הִיא הָיְתָה חֲשׂוּכַת בָּנִים, שְׁבוּיָה בִּידֵי פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ וְעָבְרָה יַחַד עִם בַּעֲלָהּ עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים. אִם כָּךְ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הָיוּ "שָׁוִים לְטוֹבָה"? אֶלָּא שֶׁחָזָ"ל מַדְגִּישִׁים שֶׁלַּמְרוֹת הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר בְּחַיֶּיהָ, שָׂרָה רָאֲתָה אֶת הַטּוֹב בְּכָל דָּבָר וְהִתְחַזְּקָה מִכָּךְ, וְלֹא הַהֵפֶךְ. הִיא בֶּאֱמֶת הֶאֱמִינָה בְּכָךְ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁאֵין רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה. תֵּל אָבִיב 16:22 17:22
חָזָ"ל אוֹמְרִים: "גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה". בְּפָרָשַׁת 'וַיֵּרָא' מְסֻפָּר כֵּיצַד בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִלָּתוֹ שֶׁל אֲבִי הָאוּמָה, אַבְרָהָם אָבִינוּ, הִגִּיעַ אֱלוֹקִים לְבַקְּרוֹ, אַךְ כַּאֲשֶׁר אַבְרָהָם אָבִינוּ רָאָה אֶת שְׁלֹשֶׁת (הָאֲנָשִׁים) הַמַּלְאָכִים, רָץ אַבְרָהָם לִקְרַאת הָאוֹרְחִים, הֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם בַּמַּאֲכָלִים הַמְּשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה מִצְווֹת הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁלְּמַעֲנָהּ עָזַב אַבְרָהָם אֶת הַשְּׁכִינָה וְרָץ לְכַבֵּד אֶת אוֹרְחָיו.
חָזָ"ל אוֹמְרִים: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְאַבְרָהָם הֵיטִב בַּעֲבוּרָהּ". בְּפָרָשָׁה זוֹ מְסֻפָּר עַל מֶלֶךְ פַּרְעֹה שֶׁהֵיטִיב לְאַבְרָהָם בִּגְלַל שָׂרָה וּמִכָּךְ נִלְמַד הָעִנְיָן הֶחָשׁוּב הַזֶּה. עוֹד אָמְרוּ חָזָ"ל: "כַּבְּדוּ נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשְּׁרוּ". וְהָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמְּחַנֵּךְ אֶת יְלָדָיו בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, עָלָיו אוֹמֵר הַכָּתוּב: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" – בְּבֵיתְךָ תָּמִיד יִשְׂרְרוּ הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְוָה. שַׁבָּת שָׁלוֹם,
בְּפָרָשַׁת 'נֹחַ' מְסֻפָּר שֶׁאֱלוֹקִים אוֹמֵר לְנֹחַ "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ". בַּתַּלְמוּד כָּתוּב: "כָּל הַמַּלְבִּין (מְבַיֵּשׁ) פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם". כְּלוֹמַר הַמַּעֲלִיב אֶת חֲבֵרוֹ בְּפֻמְבִּי וְעַל יְדֵי כָּךְ גּוֹרֵם אֶצְלוֹ לֹבֶן בַּפָּנִים וְסֹמֶק שֶׁל בּוּשָׁה - "דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ". נֶחְשָׁב לוֹ הַדָּבָר כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים מַמָּשׁ וְהָעֹנֶשׁ הַצָּפוּי לוֹ חָמוּר מְאוֹד. עוֹד אוֹמְרִים חָזָ"ל: "נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים".
הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן בַּתּוֹרָה מְסַיֵּם בַּמִּלִּים "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" וּבָאוֹת ל', וְהַתּוֹרָה מַתְחִילָה בְּאוֹת ב' שֶׁל הַמִּלָּה "בְּרֵאשִׁית". שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת יַחַד לַמִּלָּה "לֵב". לְלַמְּדֵנוּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לְנַתֵּק חֵלֶק כָּלְשֶׁהוּ מִן הַלֵּב, אֲפִלּוּ לְרֶגַע קָט, כָּךְ לֹא נִתָּן לְנַתֵּק לְרֶגַע אֶת סִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַתְחָלָתָהּ מֵחָדָשׁ. אוֹמֵר עַל כָּךְ הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא: שֶׁבַּמִּלָּה בְּרֵאשִׁית מְרֻמָּזוֹת (בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת): ב' - בִּטָּחוֹן. ר' - רָצוֹן, א' - אַהֲבָה, ש' - שְׁתִיקָה, י' - יִרְאָה, ת' - תּוֹרָה. שַׁבָּת שָׁלוֹם, תֵּל אָבִיב 17:49 18:47
סִפֵּר הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְשִׁיץ זצ"ל: פַּעַם פָּגַשְׁתִּי בְּעֶגְלוֹן, אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁהוּא רוֹקֵד עִם סֵפֶר תּוֹרָה בְּהִתְלַהֲבוּת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ, הֲרֵי אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִלְמֹד תּוֹרָה? הֵשִׁיב הָעֶגְלוֹן: "הַלַּמְדָן הוּא אָחִי, וּכְשֶׁאָחִי עוֹרֵךְ שִׂמְחָה, הָאֵין אֲנִי צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ? הֲרֵי שִׂמְחָתוֹ שִׂמְחָתִי! כְּשֶׁשָּׁמַע הַצַּדִּיק אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַפְּשׁוּטָה וְהַכֵּנָה, הִתְנַצֵּל בְּפָנָיו. הָאֱמֶת הִיא שֶׁשִּׂמְחַת תּוֹרָה הִיא שִׂמְחָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, חָכָם כְּפָשׁוּט רַב כְּעֶגְלוֹן.