יום שני, 23 בדצמבר 2024, כ"ב כסלו ה' תשפ"ה
לפרסום חייגו: 08-9255158

פוליטיקה מקומית ברמלוד נט

כל הדיווחים והפוליטיקה המקומית של שוהם, באר יעקב, חבל מודיעין, גזר, עמק לוד, רמלה ולוד

חדשות שישי הבחירות בלוד עיר ללא רחמים

חדשות שישי הבחירות בלוד

פורסם בתאריך:



- "אנחנו הכי סתומים בארץ..."
(ציטוט מפי מזל שרביט, תושבת לוד)
פרשנות על הכתבה המבזה מאמש, כאן, באזורינט, בקרוב...


הקליקו על הלינק, לצפייה בכתבה:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=995770

הכתבה, כפי שפורסמה באתר "נענע10"

עיר במרכז: הקרב על ראשות לוד לוהט

 
אחרי עשור בו נוהלה על ידי ועדה קרואה, תשוב לוד לידיו של ראש עיר נבחר והמירוץ בשיאו. אלימות, תשתיות מוזנחות ותושבים מיואשים - כל אלה לא מפריעים למועמדים שמבטיחים עולם ומלואו. "בשבילנו לוד היא בית, העתיד יהיה תלוי בזהותו של ראש העיר".
כבר הרבה זמן שאפילו תושבי לוד לא ממש מנסים להסתיר את התדמית שנוצרה לעירם, כ"חצר אחורית" של מדינת ישראל. לא רחוק מתל אביב וחמש דקות בלבד מנתב"ג, שוכנת עיר מוזנחת שמספר עבירות האלימות בה הוא הגדול ביותר בארץ, ותושביה סובלים מייאוש טוטאלי.

אלא שלמרות המצב העגום, מפליא לגלות שלא מעט אנשים היו רוצים לנהל את לוד. אחרי עשור שלם של ועדות קרואות, בפעם הראשונה יתקיימו בה בחירות לראשות העיר, וצוות "שישי" התלווה למועמדים שעובדים קשה מאוד כדי לזכות בתפקיד שמתברר כנחשק.

"כשאני אהיה ראש עיר, כל ילד פה יהיה כמו הבן שלי, וכל ילדה תהיה כמו הבת שלי", מבטיח אחד המועמדים, חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו, כשהוא פוגש את תושבי לוד ברחובות, ולא שוכח להגיד לכל אחד ואחד מהם שהוא אוהב אותם. "אתה יודע, זה ראש עיר חזק עם לב טוב ונשמה טובה", הוא מתלוצץ.

יריבו במירוץ, יאיר רביבו, כיהן כמנכ"ל העירייה תחת הוועדה הקרואה שניהלה את לוד. הוא טוען כי יביא איתו יתרונות אחרים לגמרי: "אני לא צפוני, גדלתי פה בלוד, בשכונה. מרציאנו מייצג פוליטיקה ישנה, סגנון שאומר 'אני כוחני וחזק'. אני בחור צעיר ומשכיל, אחד שהגיע מלמטה".

 

 



אצל המועמד השלישי והמוצנע יותר, אביב וסרמן, לא תמצאו צ'אפחות או נשיקות. "המועמד האשכנזי", מכנים אותו בלוד. "אני לא אגיד שזה לא מאכזב", הוא מודה, "אבל את הכסף סופרים רק במדרגות. לוד זה פצע לאומי, כשל לא רק שלנו, אלא של המדינה. זה אתגר עבורי".זה לא שלא היו ניסיונות לשקם את לוד. הוקם בה פרויקט של "עיר ללא אלימות", במסגרתו היא כוסתה במצלמות אבטחה. בשנה האחרונה מתנוסס במרכזה בגאווה בית משפט המחוזי מרכז - ביטוי ראשון לריבונות של ישראל בעיר שאין בה שום נציגות לביטוח הלאומי, למס ההכנסה או לכל משרד ממשלתי.

אבל גם אלה לא הצליחו לפצות את 70 אלף התושבים, יהודים וערבים כאחד, שמאסו בעוני ובהזנחה. דוגמה טובה ניתן למצוא בכניסה הראשית לעיר, שחסומה כבר שנתיים משום שהעירייה צריכה להעביר צינור בכביש.

"פעם עוד הייתה פה תמימות", נזכר מיכאל אלמגור, שמצלם כבר 65 שנה את ההיסטוריה של לוד. הוא הוסיף בעצב: "אנחנו הראשונים, באנו לבנות פה עיר, לבנות בית. העתיד תלוי במי שייבחר לראשות העיר".

"יש פה תושבים מצוינים ועיר נהדרת, הכל ניהול", סיכם המועמד מרציאנו. רביבו הסביר כי "השארנו דברים יפים לעבוד איתם, אני אוהב להסתכל על החיובי". וסרמן, מנגד, מסרב לוותר: "אני מת על זה שאומרים שאין סיכוי. זה מוציא ממני את המיטב".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: