ראיון חגיגי עם יורם מרציאנו
ראיון חגיגי עם יורם מרציאנו
פורסם בתאריך:
ראיון חג
יורם מרציאנו התבגר, למד משגיאות העבר ומציג חזון של מנהיג שקול ואחראי
בסוף השנה הבאה הוא יסגור יובל שנים, אך נדמה שיורם מרציאנו כבר בגר, בשל והתחשל, כדי להפוך לראש עיר אחראי, שקול וממלכתי. יש לו קילומטרז' לא קטן בעשייה פוליטית. הוא התחיל בגיל צעיר מאוד כעוזרו של שמעון פרס, כיהן בשנת 1988 כסגן ראש עיריית לוד, ועד לכניסתו לכנסת, בשנת 2006, שימש כחבר מועצה בעיר.
הרזומה הפרלמנטרי שלו עשיר מאוד. הוא שימש כיו"ר סיעת עבודה-מימד בכנסת, וכיהן בשלל ועדות ושדולות, ביניהן: יו"ר השדולה למען העיר לוד, יו"ר השדולה למען התיירות בישראל, חבר בשדולה לצמצום הפערים החברתיים, חבר בשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים, חבר בוועדת הכנסת, חבר בוועדת הכלכלה, חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר בוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים, חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ועוד.
עם כל הרקורד המרשים הזה, ועם נבחרת מרשימה לא פחות, הוא מתמודד על ראשות העיר לוד, שנוהלה בשנים האחרונות ע"י ועדות קרואות, והתדרדרה לשפל שאין כדוגמתו. על דבר אחד, כך נדמה, מסכימים כולם, גם גרושתו מירי: ליורצ'יק יש לב של זהב! ראיון חג עם המועמד הכי ססגוני לראשות העיר לוד
שלום ליורם מרציאנו.
שלום ושנה טובה. אני רוצה לברך את כל תושבי מדינת ישראל ואת תושבי העיר לוד בפרט, בשנה טובה ומתוקה, ואת ילדי העיר בשנת לימודים פורייה ומוצלחת.
אתה מתמודד על ראשות העיר לוד, העיר שבה נולדת, עיר לא קלה בלשון המעטה, שבשנים האחרונות נוהלה ע"י ועדה קרואה. עיר המזוהה בציבור הרחב בעיקר עם דברים שליליים. מה תוכל לעשות כדי לשנות את זה?
אם הכול היה טוב, כפי הנראה שלא הייתי מתמודד. זהו אחד האתגרים החשובים ביותר עבור מדינת ישראל בכלל, ועבורי בפרט. כבן העיר לוד, כמי שגר בעיר לוד, כמי שנולד בה, אני יודע שלא הייתי סולח לעצמי, אם הייתי הולך עכשיו לקדנציה נוספת בכנסת. יכולתי להתמודד ברשימת העבודה, אך ויתרתי על מקום בכנסת. לוד היא הבית שלי. לאחר דברי הפתיחה שלך, אני לא חושב שצריך להציג את עצמי. העיר לוד צריכה מנהיג עם כזה ניסיון ציבורי עשיר, אנחנו לא מחפשים "בחור טוב".
בוא נדבר על הבעיות בלוד, בוא נשים את האצבע על הבעיות המהותיות של העיר לוד?
לפני שהתחלתי את הקמפיין, ערכתי סקר דעת קהל, ממנו עלה כי בעיני הציבור, הבעיה המרכזית היא הביטחון האישי. לכן גייסתי, בראש ובראשונה, את טובי אנשי הביטחון במדינת ישראל: את ניצב במשטרה אבי כהן, ראש אגף החקירות של מדינת ישראל לשעבר, שהקים את החברה העירונית לביטחון. את מפקד היחידה המרכזית לשעבר, עו"ד יוסי בוקר, שהיה מפקד תחנת לוד, את סגן נציב שירות בתי הסוהר לשעבר, יעקב עמנואל (מנו) ואת אלוף משנה במילואים, עמוס חג'ג', שהיה מבכירי קהילת המודיעין של מדינת ישראל. יחד בנינו תכנית ביטחון אישית מפורטת.
אני רוצה לפתח שדרה ניהולית חדשה, למשל בתחום החינוך. בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, לפני מספר ימים, קיבלתי מסרונים נזעמים מהורים הטוענים שבבית הספר של ילדיהם אין שירותים ומים. עד כדי כך. יש בכוונתי להביא רק אנשי מקצוע: את ד"ר סולי נתן, מי ששימשה כמנהלת מחוז מרכז ואת הגברת ירדנה כהן – שהייתה מנהלת ביה"ס "מקסים לוי", כדי שינהלו את השדרה הניהולית. אנשי מקצוע, ולא פוליטיקאים.
מהן שלוש הבעיות העיקריות של העיר לוד?
בטחון, חינוך, תשתיות. בשלושת התחומים הללו, אני הולך להביא את אנשי המקצוע הטובים ביותר במדינת ישראל. אני הולך לגייס משאבים, לחבק את קהילת העסקים. אביא ללוד משקיעים, אפיח תקווה בלב תושבי העיר לוד. מבחינת נמל התעופה, לדוגמא, אני רוצה להגיע למצב ששרר בעיר לוד לפני 30 שנה. יש לי המון כבוד לדוד בן גוריון - ראש ממשלת ישראל הראשון, אבל אני רוצה להחזיר עטרה ליושנה, אני רוצה שכאשר נוסעים יגיעו לנמל התעופה הם יראו שלט: "נמל תעופה לוד ". צריך למתג את העיר לוד, באמצעות סמלים חיוביים.
בוא נדבר על הציבור הערבי בלוד, על הגבייה, על הבנייה הבלתי חוקית. כיצד תתמודד עם הסוגיות הקשות הללו? כיצד תעשה את מה שאחרים לא הצליחו לעשות?
הדבר הראשון שאנו צריכים לעשות, בפעם הראשונה בהיסטוריה של לוד, לשתף את התושבים מהמגזר הערבי בניהול העיר, להפוך אותם לשותפים מלאים. אני לא "ראיס", אני לא רוצה למנות אותה ליועצים, כדי לבוא ולהגיד, "עשיתי בשבילכם", אני רוצה להגיד, "עשיתי בשבילנו". הם חלק מהעיר, הם 33% מאוכלוסיית תושבי העיר. אני רוצה להביט לכולם בעיניים, יהודים וערבים כאחד, ולומר: הפתרון הוא אחד, בשיתוף פעולה, בהקניית משאבים לחינוך, בהבראת התשתיות. התשתיות במערכת החינוך במגזר הערבי קורסות. אני כיהודי, מסתובב בשכונות הערביות ומתבייש לראות את המראות של הילדים, שחיים שם בתנאים לא-תנאים.
מהי עמדתך בכל הקשור לניסיון "לייהד" את העיר, בהבאת הגרעין התורני ובחיזוק ההתיישבות בעיר, כדי לשנות את המאזן בין יהודים לערבים. האם אתה תומך בזה או שמא מתנגד?
אני תומך בלהביא אזרחים ותושבים כדי לחזק את העיר באוכלוסייה חזקה ואיכותית. יש לחזק את המגזר היהודי ואת המגזר הערבי, ללא אבחנה בין השניים, כי בסה"כ כולנו חיים כאן ביחד.
אתה בעל ניסיון פוליטי עשיר ורזומה מגוון, אך בשנים בהן עסקת בפוליטיקה הארצית, לעיתים נקשר שמך בכל מיני פרשיות לא נעימות. אתה מתחרט על כך?
אני לא בורח מאחריות ומעולם לא אמרתי שאני חף מטעויות. אנו נמצאים בחודש אלול, חודש הסליחות. אם טעיתי, אני מבקש סליחה ומחילה בכל מי שפגעתי בו ובכבודו.
אתה מרגיש שטעית?
בוא נאמר, שמהמקום בו אני נמצא היום, הדברים נראים אחרת. היום אני סבא לשלושה נכדים, אני מסתכל על החיים בצורה שונה. בגרתי, למדתי, הפנמתי. כאמור, אנו בעיצומו של חודש של סליחות. כשם שאנו מתייחדים ומבקשים סליחה מבוראנו, כך אני מבקש מחילה מכל התושבים על שגיאות העבר. איני גאה בטעויות העבר, אבל למדתי מהן. היום אני יכול לומר בלב שלם, כי אני בא עם ניסיון, עם יוזמה ועם כוח. מותר לאדם גם לטעות, ולתקן.
מי המודל שלך לניהול נכון של עיר?
ללא ספק, שלומי לחיאני. גם עמיתי, יאיר רביבו, אמר בערוץ 10, כי אני אהיה ראש עיר בסגנון שלומי לחיאני. אני מאחל לעיר לוד ולתושביה ראש עיר כמו שלומי לחיאני. אם יאיר רביבו אומר שאהיה ראש עיר כדוגמת שלמה לחיאני, אני מקבל זאת כמחמאה. אני רוצה להיות ה"שלומי לחיאני" של לוד! הלוואי שאעשה בלוד את המהפכה שעשה שלומי לחיאני בבת-ים. בתוך 10 שנים, עיר שהייתה מוכת פשע וסבלה מהגירה שלילית, עיר שלא האמינו בה ושכל סטנדאפיסט מתחיל לגלג ולעג על תושביה, הפכה לעיר עם חינוך מעולה, תשתיות מצוינות ורמת ביטחון-אישי גבוהה.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
החלום שלי הוא לסיים שתי קדנציות מוצלחות, ולהעביר לראש העיר הבא עיר משגשגת, פורחת ומתוקנת. עיר ככל ערי ישראל, שתושביה גאים לגור בה. ובעוד 10 שנים, כשאפרוש, להדליק משואה בהר הרצל, ולומר בגאווה: "הייתי חלק מהצוות, שהציל את לוד".
===מירי - גרושתו של יורם מרציאנו:
יורם אדם מדהים, עם לב ענק
"את יורם הכרתי בגיל 16. זאת הייתה אהבה, שהתחילה בגדול, נמשכה בענק והסתיימה ביום אחד, להפתעת כולם. הפתגם אומר: "בגירושים לא מחלקים סוכריות", יש ויכוחים ויש חילוקי דעות, אבל אם הייתי צריכה לבחור לעצמי גרוש, הייתי בוחרת ביורם. אתו, זה היה הכי פחות גרוע שאפשר. אחרי ששקעו כל המשקעים, נשארנו חברים טובים.יורם אדם מדהים, עם לב ענק. אי אפשר לכעוס עליו. הוא איש של שלום, שלא יודע מלחמות ו"ברוגז". יש לו נתינה אין סופית. במהלך השנים הרבות שהיינו ביחד, הכרתי אדם שנרתם לעזרת כל מי שפונה אליו. דלתות ביתנו היו פתוחות בפני כולם, בכל שעות היממה. בכל תפקיד בו כיהן, תמיד עזר לכל פונה ונתן את כל הנשמה.
היום אנחנו ביחסים מצוינים. הוא עדיין משתף אותי, מתייעץ איתי, שואל לדעתי, ואני נותנת לו את זווית הראייה שלי. אני בטוחה שהוא האיש הכי מתאים לנהל את העיר. יש בו את העוצמה הדרושה ואת הקשרים הנחוצים, לצד האנושיות, אהבת הזולת והרצון העז לעזור לאחרים.
יורם הוא אבא טוב, בן טוב, גרוש טוב, אדם טוב ובע"ה, יהיה גם ראש עיר טוב. תמיד דואג לפייס ולגשר בין אנשים, וכך גם היה ביחסים בינינו. גם בתקופות המתוחות ביותר, דאג להפיג את הכעסים ותרם לשיפור מצב-הרוח. יש לי משפחה גדולה, ברוך השם. כל משפחתי מצביעה עבורו, תומכת בו ומסייעת לו להיבחר לראשות העיר.
===
יוסי אלמלם, תושב גני יער בן 50, נשוי ואב ל-3 ילדים.
יורם הציל את חיי,
הוא יציל גם את לוד!
היו לי חיים נורמאליים לגמרי: אישה, ילדים, משפחה לתפארת, בית ועבודה. פתאום, באמצע החיים, הכול עמד מלכת, וחרב הונפה על צווארי. לפני 5 שנים, בעקבות עירוי-דם שקיבלתי בצבא, חליתי בשחמת הכבד. חיי היו מוטלים על הכף. יורם היה המלאך שהציל אותי. בתוך זמן קצר, הוא הצליח לגייס 40,000 ₪ עבורי, ובזכותו, עברתי השתלת כבד וניצלתי. יש בו מידת אנושיות שלא מצאתי באף אדם אחר. יותר מכל, הוא אוהב לעזור לבני אדם, זרים כחברים. כשם שהוא הציל את חיי, כך אני מאמין שהוא יציל את לוד.===
טוני אטל, תושב לוד, בן 55, אב ל-3 ילדים
יורם הציל את פרנסתי,
הוא יציל גם את לוד!
בשנת 1989 התחלתי לעבוד ב"אל-על" כמכונאי מטוסים. כעבור 5 שנים, עם ותק של 21 שנים במקצוע, עם מכתבי המלצה חמים ולפני קבלת קביעות, קיבלתי מכתב פיטורים. נכנסתי לייאוש. לא ידעתי למי לפנות ומה לעשות. עד שפגשתי חבר שהציע לי לפנות אל יורם מרציאנו. באותה תקופה, היה יורם העוזר של שמעון פרס, ולא הכרתי אותו באופן אישי.לאחר 5 דקות שיחה, ולאחר שקרא את מכתבי ההמלצה שלי, אמר שלדעתו נעשה לי עוול, וביקש ממני לחכות לו למחרת בבוקר ליד ביתי. ואכן, למחרת הגיעו לביתי יורם וגבי אסרף, ונסענו יחד למשרד התחבורה, שם נפגשנו עם השר ישראל קיסר. נדהמתי לשמוע שהשר כבר ידע את כל פרטי המקרה משיחה שניהל איתו יורם בשעת לילה מאוחרת. נפרדנו מהשר, לאחר שעניתי על שאלותיו ולאחר שהוא עיין במסמכים. לאחר שלושה ימים התקשר אליי יורם ובישר לי בשמחה, שהפיטורים בוטלו.
מאז, אני עובד כ-25 שנים בחברה, משמש כסגן ראש צוות, חי בכבוד, ובכל הזדמנות מברך את יורם על כך שהציל אותי מפיטורים.
===
שמעון מרציאנו:
יורם הציל אדם בריא מאשפוז כפוי,
הוא יציל גם את לוד!
יורם, (יורצ׳י) לא הרבה אנשים זכו להיות איתך כמעט 24 שעות ביממה, אני זכיתי להיות קרוב אליך המון שנים ואני חושב שלא הרבה אנשים באמת יודעים מי זה באמת יורם מרציאנו, כאחד שעשה איתך דרך ארוכה ויודע למה אתה מסוגל ברצוני להעביר מסר לתושבי לוד היקרים, לפני כמה שנים טובות זכיתי לעבוד בצמוד ליורם לפני שיורם בכלל חשב לרוץ לראשות העיר, כך שדבריי הם נטולי אינטרסים לחלוטין. אני זוכר את סדר היום של יורם- קם מוקדם בבוקר לצלצולי הטלפון של תושבים אשר לא מצאו בשום מקום עזרה למצוקתם, כל אחד והבעיות שלו.. יורם היה רץ לכל משרדי הממשלה, מוסדות, עיריות ומה לא.. ומהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה ודואג לאותם אנשים ללא שום תמורה וללא כל אינטרס.. אני קורא ושומע בכל מיני מקומות על כביכול חוסר אמינות של יורם, אני ראיתי ושמעתי את יורם כל היום בטלפונים ובפגישות, יורם עשה הכל מהלב וביושר! אני מתחייב לכתוב! על זה נאמר - ״הפוסל במומו פוסל״ עכשיו אתייחס למקרה אחד מתוך מאות כאלה.
לא אשתמש בשמות למען צנעת הפרט. היה אדם אחד כבן 50 שאושפז באופן כפייתי בבית חולים באיזור השרון, לא חולה נפש, האיש היה מאושפז כ - 11 שנה באותו בית חולים כאשר כבר הבריא לחלוטין ממחלתו, בית החולים ומשרד הבריאות לא היו מוכנים לשחרר אותו מהסיבה שהוא עדיין לא בריא.
הבן שלו טיפל בו כל אותם שנים ועשה כל מה שהיה יכול על מנת שישחררו אותו מבית החולים, אך החסמים הביורוקרטיים במדינה לא איפשרו זאת, יש לציין שבזמן אישפוזו לאיש הייתה דירה של עמידר שגם היא נלקחה ע״י חברת עמידר ולא רצתה להחזיר לו את הדירה מאותם הטעמים , האבא קרא לבן שלו לביקור וביקש ממנו, בן יקר.. אני לא רוצה למות באני לא רוצה למות בבית החולים הזה! הבן הצטמרר כששמע את אביו אומר לו את המשפט הקשה, הוא היה אובד עצות ולא ידע מה לעשות, הרי לא הסכימו לשחרר אותו בשום פנים ואופן. הוא פנה שוב למשרד הבריאות שהיה אחראי על האבא ושוב העיפו אותו בטענה שהוא עדיין לא בריא.. כאשר כל הדרכים נסגרו פנה הבן אל יורם וסיפר לו את הסיפור הקשה הזה, יורם לא היסס וכמו בולדוזר אמיתי הגיע לבית החולים ונפגש עם מנהל בית החולים, משם נסע למשרד הבריאות ואז למשרד השיכון.
ב. קיבל בחזרה את דירתו.
ג. יורם גם דאג לרהט לאב את דירתו.
ד׳. יורם גם דאג שהאב יקבל משכורת מהביטוח הלאומי.
האב חזר ללוד לדירתו לשכונה בא גדל והמשיך לחיות את חייו בכבוד.
הבן שאל את יורם כמה צריך לשלם?
יורם גער בבן ואמר לו אני לא רוצה כלום ממך. אני רוצה שאביך ימשיך לחיות בכבוד ולא ימות בבית החולים כפי שציווה אותך.
מה אפשר עוד להוסיף חוץ מלאחל ליורם שנה טובה! בריאות! הצלחה! שמחה! וכל מה שאפשר עוד לאחל.
שנה טובה לכל תושבי לוד!
