שמעון בוקובזה לוחם למען באר יעקב

שמעון בוקובזה לוחם למען באר יעקב

פורסם בתאריך: 09/08/2013 00:00

---

לוחם למען באר יעקב

מאת: כתב ezorinet
שמעון בוקובזה הנו אחד מוותיקי באר יעקב. הוא הגיע עם משפחתו ליישוב בשנת 1954, ובשלוש העשורים האחרונים היה אחד מהפעילים המרכזיים בקרב הקהילה. תמיד קשוב לרחשי הציבור, בדרכי שלום ובנועם הליכות, ידע לגשר בין אנשים ומצא פתרונות לבעיות, שלא תמיד השכילה המערכת הפורמאלית לפתור. בוקובזה אוהב להטות שכם בעיקר לבני השכבות החלשות, כאלה שקולם אינו נשמע. תמיד אהב לשמש להם לפה, וזאת בצנעה, מאחורי הקלעים.
לאחרונה, לאחר לבטים לא קלים, החליט להפוך את פועלו לרשמי, הקים את "התנועה למען באר יעקב שלנו", והציג את מועמדותו לראשות מועצת באר יעקב ולחברות במועצה.
עשרות מתושבי באר יעקב, רובם צעירים, אך גם לא מעט מוותיקי היישוב, פקדו את כנס הפתיחה הרשמי שערך השבוע ברחוב אלונים. בין הבאים לכנס נראו פנים מוכרות וידועות ביישוב, לצד צעירים בני כל העדות והרבדים באוכלוסיה, שהקשיבו קשב רב ל"אני מאמין" שלו.
בראשית דבריו, הסביר מר בוקובזה, מדוע החליט לצאת למאבק ציבורי ומדוע הציג את מועמדותו. הוא מאוכזב מהתנהלותם של אנשים קרובים, עימם ניהל במשך השנים מאבקים למען באר יעקב, לרווחת תושבי היישוב. לדעתו, אנשים אלה, שאת זהותם הוא מבכר לא לחשוף בעת הזו, לאחר שנבחרו לשרת את הציבור, זנחו את החזון ואת העקרונות המשותפים בהם החזיקו. בוקובזה, שהינו איש עקרונות, לא היה מוכן להתפשר והחליט להניף את דגל המאבק למען חיים טובים יותר. הוא מאמין שיש בכוחו לנצח בבחירות הקרובות, וליישם את החזון שלו ושל חבריו בהווה ובעבר.
לדבריו של בוקובזה, מדובר בבחירות קריטיות לעתיד היישוב. "התנהלות הרשות לקויה, וחייבים לטפל, ללא דיחוי, במספר בעיות רציניות, שאם לא יטופלו בדחיפות, ייגרם לבאר יעקב נזק בלתי הפיך", אומר ראש תנועת "למען באר יעקב שלנו". בין הבעיות הוא מונה את בעיית החנייה ביישוב, שרק הולכת ומחריפה. "בכל באר יעקב יש בעיית חנייה רצינית, כולל בשתי השכונות החדשות, כמו גם בשכונת קריית מנחם. גם בתב"ע (תכנית בניין עיר) החדשה אין פתרון אמיתי לבעיית החנייה".
בהמשך, הוא מדבר על ההזנחה רבת השנים בטיפול בבני העידה האתיופית. ניכר בו, שהוא מדבר מדם ליבו, כאשר הוא דן בבעיית יוצאי אתיופיה המתגוררים ביישוב: "מדובר באנשים נפלאים, שנותנים את הנשמה למען המדינה. אחוז ניכר מילדיהם משרתים ביחידות קרביות, אך למרות תרומתם, הם מופלים לרעה בהתייחסות הרשות אליהם. רק שלושה עובדים בני העידה האתיופית במועצה המקומית, מתוך מאות עובדים. כשבני העידה מציגים מועמדות לעבודה במועצה המקומית, הם זוכים ליחס משפיל ולטרטורים, ולבסוף לא מתקבלים. האפליה הזו מקוממת אותי." לדבריו, הוא עזר לרבים מהם למצוא עבודה מחוץ ליישוב, לאחר שנדחו ע"י המועצה המקומית בצורה בלתי נעימה. "כמובן, שהמועצה אינה אמורה להחליף את 'שירות התעסוקה', אבל בזמנים בהם מתקבלים רבים לעבודה במועצה, לא יעלה על הדעת שדווקא בני העידה הזו, שמוכיחים מדי יום את נאמנותם למדינה, יופלו לרעה." בהמשך, הוא מספר על מצוקת הדיור של בני העידה: חדרי מדרגות ללא תאורה, מעקות רופפות, שמהוות סכנת חיים ועוד ליקויים שהדעת אינה סובלת.
מכאן, עובר בוקובזה לדבר באופן כללי על היעדר חיי התרבות בבאר יעקב. אין פעילות לבני הנוער בשעות הערב, אין מסגרות הולמות, מה שמוביל לתופעות בלתי חיוביות. "לא ייתכן, שבני היישוב ייסעו בימי שישי לשחק כדורגל ברמלה, רק כי חסרים מגרשי ספורט ביישוב", הוא אומר בכאב.
לסיכום, פורס בוקובזה את חזונו לחיים טובים יותר בבאר יעקב ולשמירה על צביון היישוב. הוא מתחיל בסקירה על מערכת החינוך, תוך דגש על חוגי העשרה, ממשיך בפעילות "קהילה למען קהילה", שקיפות במהלכי המועצה, תוך שמירה על מינהל תקין, פיתוח תשתיות, גנים ציבוריים, ניקוז, תאורה ועוד, ומסיים בצורך הדחוף להפעלת מוקד ושיטור משולב שייתן מענה לביטחון התושבים.
הנוכחים מקשיבים לו קשב רב, ונדמה שבסוף הם מאמינים להצהרתו: "שמעון בוקובזה לא רק אומר – שמעון בוקובזה גם יעשה!".